הסכם ממון וצוואה מהווים שני מסמכים משפטיים שונים זה מזה, המעוגנים בחוקים שונים ואשר מתייחסים למצבים שונים בתכלית. האחד – נחוץ למקרה של פרידה בין בני הזוג בעודם שניהם בחיים, והשני – למקרה בו אחד מבני הזוג נפטר בעודו בזוגיות.
לכן, כדי למנוע סכסוכים ומחלוקות וכדי להבטיח את הרכוש שצבר כל אחד מבני הזוג ומי יקבל אותו בכל מקרה, מומלץ לבני זוג, לערוך במקביל הן צוואה והן הסכם ממון.
הסכם ממון הוא מסמך משפטי המאזן/מסדיר את רכושם של בני הזוג בעודם בחיים – היינו למקרה של פקיעת הקשר הזוגי בחייהם של הצדדים, בעוד צוואה – היא מסמך משפטי המסדיר חלוקת רכוש אדם לאחר פטירתו. מאחר ואיש אינו יודע באם הקשר הזוגי שלו יפקע ואינו יודע מתי ילך מן העולם, קיימת חשיבות לעריכת שני מסמכים אלו בד בבד. חוק יחסי ממון מסדיר את חלוקת נכסי בני הזוג למקרה של פקיעת החיים המשותפים. במידה ואדם אינו עורך הסכם ממון – בן/בת הזוג יכולים להיות זכאים לחלק מרכושו. חוק הירושה – קובע חלוקת רכושו של אדם במקרה של פטירה . באם לא ערך צוואה, יתחלק הרכוש בהתאם לקבוע בחוק – כאשר בן/בת זוג יורשים מחצית העיזבון, כלי רכב, ואף את דירת המגורים שבה התגוררו. נניח אדם ערך צוואה ובה "נישל" את בת הזוג מעזבונו. במקרה של פטירה, תוכל בת הזוג לטעון כי מכח חוק הירושה אולי לא מגיע לה דבר, אולם– מכח חוק יחסי ממון – מחצית מעזבונו שייך לה ואילו את המחצית שלו – יירשו המוטבים בצוואה. בגלל שלא ערך הסכם ממון שתומך ברצונו – שילדיו יהנו מכל עזבונו – עלולים ילדיו להפסיד חלק גדול מהירושה. לחלופין – זוג ערך הסכם ממון להפרדה רכושית מלאה – היינו במקרה של פרידה – בחיים – בן/בת הזוג לא יקבלו דבר. נפטר אחד מבני הזוג בעודו מצוי במערכת זוגית – ולא ערך צוואה – יוכלו בן/בת הזוג שנותרו בחיים לטעון כי הינו/ה זכאית לרשת אותה/ו מכח חוק הירושה כבן/בת זוג. מאחר והיו יחד במועד הפטירה ולא נפרדו . קיימת חשיבות רבה לעריכת שני הכלים המשפטיים – הסכם יחסי ממון וצוואה – במיוחד לאנשים המצויים בפרק ב' של חייהם, ולזוגות אשר מטרתם הפרדה רכושית, על מנת להבטיח את רכוש כל אחד מהצדדים בכל נסיבה מנסיבות החיים.
משרד עורכי דין ונוטריון - נאוית קובילינסקי קופרשטיין